מושגים:
1.תקשורת בינאישית מתווכת: המוען והנמען נעזרים בפתרון טכנולוגי המאפשר תקשורת ביניהם על אף מגבלה כלשהי המונעת מהם תקשורת ישירה. לדוגמא מייל, וואטספ רשתות חברתיות כמו פייסבוק , אינסטגרם טוויטר ועוד.
הקשר לנושא שלי: השימוש באינסטגרם נעשה ע"י מכשיר טכנולוגי (טלפון סלולרי) שדרכו מעבירים את המידע ואת התוכן הרצוי , לא צריך מגע ישיר ותקשורת פנים מול פנים.
2. תקשורת המונים: תקשורת עם ציבור נמענים גדול המתאפשרת רק הודות לטכנולוגיה מתקדמת כדוגמת טלוויזיה, רדיו, עיתונים וספרים. המוען הוא גוף גדול ומרוחק מנמעניו.
הקשר לנושא שלי: האינסטגרם זהו כלי טכנולוגי שדרכו מועברים מסרים לציבור נמענים גדול המוען הוא גוף גדול ומרוחק מנמעניו. מי שכותב ומפרסם באינסטגרם לא מכיר את רוב הנמענים.
3. כפר גלובלי: אמצעי התקשורת האלקטרונים מאפשרים תקשורת בין אנשים ברחבי העולם וכך יוצרים "כפר גלובלי" בו כולם מחוברים. כל העולם נמצא על אותה רשת (למשל רשת האינטרנט) וכך הטכנולוגיה מבטלת את המרחק, הזמן והגבולות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי" אחד.
הקשר לנושא שלי: אמצעי התקשורת במקרה הזה הוא האינסטגרם והוא מאפשר העברת מידע ושיתוף מידע עם אנשים ברחבי העולם ללא בעיה ובכך ליצור "כפר גלובלי" אחד. את כל המידע והפרסומים שמפרסמים באינסטגם אפשר להעביר לכל העולם בזכות האמצעים הטכנולוגיים .
4. הַבְנָיָה חברתית של המציאות: תיאוריית ההבניה החברתית של המציאות מתבססת על היותנו בני אדם החיים בעולם בו אין משמעות אחת קבועה. מאחר ואין משמעות אחת קבועה, בעלי כוח בחברה, כדוגמת פוליטיקאים, טייקונים ואנשי תקשורת, מנסים להבנות לצופים מציאות מסוימת המשרתת אותם על ידי הצגה של מציאות סובייקטיבית כמציאות אובייקטיבית. אמצעי התקשורת בהכרח מציגים תמונה לא אובייקטיבית של המציאות, ובכך משפיעים על הראיה הערכית אידיאולוגית של הנמענים את המציאות. לתקשורת חלק נכבד בבניית תמונת העולם של החשופים אליה. השפעה זו גוברת כאשר: הנמענים מרבים להיחשף לתקשורת, הנמענים תלויים בתקשורת כמקור עיקרי של מידע, הנמענים מייחסים לתקשורת אמינות גבוהה יותר מאשר למקורות אחרים.
הקשר לנושא שלי: ברשתות החברתיות נוצרת מציאות לא ריאלית. כל אחד מעלה תמונות לאינסטגרם ולשאר הרשתות לפי איך שהוא רוצה ומנקודת המבט שלו. וכאשר לאותו אדם ישנה כמות גדולה של עוקבים והם מאמינים לו, כך הם חושבים שהמציאות שלו נראית למרות שאינה ריאלית.
5. "פוליסמיות" - ריבוי משמעויות, הבנת הטקסט הטלוויזיוני כל צופה על פי הרקע שלו, והמטען שהוא מביא לצפייה (המודל הסמיוטי).הצופה מקיים משא ומתן עם הטקסט על פי הרקע האישי, החברתי, התרבותי שלו ונותן לו משמעות משלו.
הקשר לנושא שלי: כל אחד יכול לקרוא ולראות את התמונות, התיאורים של המפרסמים באינסטגרם ואת הפוסטים של המשתמשים לפי זווית הראייה שלהם לפי התרבות ממנה הם מגיעים לפענח אותם איך שהם רוצים.
6. קונוטציה: הקונוטציות השונות שמעלה התצלום אצל צופים שונים, הפרשנות האישית שכל אחד מהצופים מעניק לתצלום. המסר הקונוטטיבי יהיה שונה מאדם לאדם על פי אמונותיו, דעותיו והשקפת עולמו. היא תלוית הקשר, תרבות, חברה, גיל, מגדר וכל מה שקשור לנמען.
הקשר לנושא שלי: כל אחד יכול להעניק לצילומים ולפוסטים שהוא רואה פרשנות משלו. לדוגמא, אם אישה תעלה תמונה בבגד ים או עירומה, יהיו אנשים שיחשבו שזאת אומנות ויהיו כאלה שיחשבו שזה פורנוגרפיה. כל אחד מפענח לפי דעותיו האישיות. +
7. סוציאליזציה (חיברות): תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. ישנם מספר סוכני חיברות עיקריים: 1.הורים ובני משפחה. 2. מסגרות – בית ספר, צבא, מקום עבודה. 3. חברים. 4. אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת ההמונים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות וכו')הם סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.
הקשר לנושא שלי: התקשורת כיום סובבת כמעט את כולם מגיל קטן ועד גיל מבוגר. רוב האוכלוסיה היום משתמשת ברשתות חברתיות ודרכן לומדת דברים חיוביים ולפעמים גם דברים שליליים מהן. התקשורת מלמדת את האנשים מהם הנורמות והערכים המרכזיים של החברה הסובבת אותו ולכן האינסטגרם מאוד משמעותי בתהליך החיברות של הציבור בעיקר של הצעירים.
8. אייקונים כשפה: אלו הם סימנים גרפיים ברשת המייצגים רגשות. הפרצופון משמש להבעת רגשות בעת שיחה בכתב.
הקשר לנושא שלי: אחת מהדרכים להעביר מסרים/ רגשות ואפילו מצבי רוח באינסטגרם הם דרך ה"אימוג'י", הם עוזרים לאנשים לבטא את עצמם מאחר ואין כל כך הרבה מקום למילים באינסטגרם כיום.
9. חופש הביטוי : חופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד של האד. הוא מערכת של זכויות שעיקרן החופש לשמוע ולהשמיע. הוא מהווה חלק מכבוד האדם. ניתן לומר כי כבוד האדם משמעותו הכרה באדם כיצור חופשי. הנחת היסוד העומדת בבסיס הערך חופש הביטוי היא שהאדם הוא יצור שכלתני, המסוגל לחשוף את האמת, לכן הוא ראוי למרב המידע אשר ינחה אותו בחשיפת האמת. לכל אזרח במדינה יש הזכות לחופש הביטוי. הוא יכול להגשים, לבטא, לחשוב ולהאמין כרצונו. הוא יכול למחות. הוא יכול להביע את עמדתו ולמתוח ביקורת על החלטות ועל מחדלים של השלטון. מימוש זכויות אלה מבטיח "שוק דעות חופשי" כלומר, אפשרות לזרימה חופשית של דעות בין בני אדם במסגרות בין-אישיות-פרטיות, ובמסגרות פומביות-ציבוריות. העיתונות, הרדיו והטלוויזיה משמשים במה לאזרח להביע את דעתו בכתב או בע"פ. חופש הביטוי מוגבל כאשר הוא פוגע בביטחון המדינה ושלום הציבור ובפגיעה בפרטיות.
הקשר לנושא שלי: האינסטגרם בנוי על חופש הביטוי , כל מה שנעשה באינסטגרם, התמונות, תכנים , תגובות זו תוצאה של חופש ביטוי. חופש הביטוי מובא בצורה הטובה ביותר ברשתות החברתיות מאחר וכל אדם יכול להביע את רגשותיו ומחשבותיו דרך פוסטים כל עוד אינו פוגע באחרים, מעלה תכנים מיניים, סקסיים, על תזונה ועוד ועוד.
10. קהל פעיל: לקהל בתוכניות השונות יש מגוון אפשרויות להגיב ולהיות פעיל ולהביע את דעותיו. הקהל מפרש את המסר כפי שהוא רואה אותו והוא יכול להיות פעיל בהצבעות, בפייסבוק , בטוויטר, בלוגים, העלאת קטעים נבחרים מתוכניות ליו-טיוב ועוד..
הקשר לנושא שלי: קהל היעד והעוקבים של משתמשי האינסטגרם יכולים להגיב באופן חופשי על הפוסטים המפורסמים ולהביע את דעתם. לעיתים כל מה שקורה באינסטגרם יוצא לחיים האמיתיים דרך תגובות ופעולות של העוקבים.
11. מודל תרבותי-סמיוטי: מודל זה אינו עוסק בתהליך התקשורת כמו במודל הקווי והמעגלי, אלא עוסק בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו על ידי הנמען. הנמען במודל זה משמש תפקיד מרכזי ואינו סביל. כל נמען מפענח את המסר על סמך ההקשר, המטען התרבותי שלו כמו גילו, מינו, השכלתו ועוד.
הקשר לנושא שלי: כל אחד ממשתמשי הרשתות החברתיות מבין ומפענח את הפוסט או את התמונה שהועלתה ע"י משתמש אחר ע"פ תפיסת עולמו. כל אחד יבין את המסר לרוב בצורה שונה מהשני.
12. שפה דבורה: מאפיין מובהק של השפה הדבורה הוא השטף, והחשיבות הרבה הניתנת לו. השפה הדבורה מאופיינת בשימוש תדיר יותר בגוף ראשון ושני, בסימני שיח דוגמת 'את יודעת', 'כמו שאומרים' ו'כאילו' המבטאים את התחשבותו של המוען בנמען ואת התייחסותו של הנמען למוען ולדבריו.
הקשר לנושא שלי: תיאורי הפוסטים ברשתות החברתיות לרוב ייכתב בשפה פשוטה ובצורה הנוגעת לנמענים.
13. ידוען/ סלב: אדם מפורסם הזוכה לחשיפה נרחבת באמצעי התקשורת. הוא תוצר של הסביבה התרבותית בעידן הטלוויזיה. הסלבריטאי הוא הגיבור בעידן האלקטרוני. הוא משמש מקור להזדהות והשראה, דגם לחיקוי והערצה.
הקשר לנושא שלי: האנשים הבולטים והמשפיעים העיקריים הם הסלבריטאים או "אושיית אינסטגרם" אנשים אשר יש להם קהל נרחב, כמות גדולה של עוקבים ולייקים. וכל פוסט שהם מעלים יכול ליצור בעיה/הד בחברה עקב הדברים שנאמרו מכיוון שמכירים אותם בציבור או השפעה טובה על הדברים שהם עושים כמו הצלת בעלי חיים .
14. פרסום: מוגדר כהעברת מסרים, בתשלום ובזהות ידועה אל קהל יעד לצורך השגת מטרות שיווקיות באמצעות צד שלישי. הפרסום משמש אמצעי לתקשורת שיכנועית לא רק כדי למכור מוצר או שירות, אלא גם כדי לקדם רעיון (המלחמה בתאונות הדרכים), ארגון או אדם (פרסום פוליטי לקראת בחירות)
הקשר לנושא שלי: אנשים אשר ידועים בכמות עוקבים גדול, יכולים ליצור תוכן פרסומי ושיווקי וכן להתפרנס מזה אך לא רק. ישנם אנשים המפרסמים דברים חשובים הנוגעים לכולם כדי לקדם את הרעיון ולכן זה מתחלק לשניים אנשים שמפרסמים באינסטגרם כדי להתפרנס מזה ואנשים ואנשים המפרסמים באינסטגרם כדי לקדם רעיון.
15. אקטיביזם: ביצוע שינויים חברתיים, מתוך אמונה או תפיסה חברתית מסוימת, על ידי נקיטת פעולה ישירה, שלא באמצעות שליחים אלא על ידי האזרחים עצמם, מתוך אכפתיות ומעורבות ורצון להשפיע ולקחת חלק משי בעיצוב סביבת חייהם.
הקשר לנושא שלי: סלבריטאים יכולים לבצע שינויים חברתיים באמצעות העלאת פוסט אשר בו הם מביעים את דעתם ובכך העוקבים והאוהדים שלהם ילכו אחריהם ויקשיבו להם דוגמא : רותם סלע הגיבה לדברים שנאמרו על ידי ראש הממשלה והיא הגיבה בפוסט שהיו לו השלכות גדולות על הציבור ואפילו על ראש הממשלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה